Bifur font; Cassandre – מה זה אומר עלינו?
עם 23 אקדמאים ממערב אירופה ולאחר שבע שנות מחקר פוצח השאלון שיביא מרגוע לפנטים של הפונטים, ויגדיר להם סופית איזה פונט הכי הולם את אישיותם. שווה להקדיש כמה דקות לארבע השאלות של הבוחן הקפדן. סרטון עשוי לעילא ומשעשע באופן מיוחד. מבית Pentagram. כדי להיכנס עליכם להקליד את שמכם – ואת הסיסמה: character.
האם יש טיפוגרף בחייכם? אותו אחד שנאלם דום מול שלט ישן שנזרק ברחוב, משחרר נהמה בנוסח "זה ריווח זה", ומודד בפוינט במקום בסנטימטר?
רשימה זו נועדה לכם — פונטהוליקס יקרים. לפניכם חמש מתנות שירטיטו את לבכם
1. הטבלה המחזורית של הגופנים: מה שטיפוגרף צריך בימינו היא מדבקה ענקית לקיר; במיוחד כשזו פורטת את הפונטים החשובים בהיסטוריה בצורה משעשעת ומבריקה משל היו יסודות כימיים. לצד כל אחד מפונטים-יסודות אלה מצוינים דירוג הפופולריות שלו, קבוצת סגנון, שם המעצב ושנת הוצאתו לאור. שעות ארוכות של בהייה בקיר מובטחות לחובב הטיפוגרפיה בר המזל שיקבל מתנה זו מחבריו.
2. השועל החום הזריז קופץ מעל הכלב העצלן: משחקי זיכרון מרדימים אוטומטית, ולמשמע ההכלאה בין המשחק הידוע לשמצה לכישרון זיהוי פונטים – גלגלתי עיניים. עם זאת, כל תחושות הבטן היו כאין וכאפס מול תחושת הקתרזיס כשהשפלתי לחלוטין קולגה שאינה בקיאה בפונטים. חוויה חביבה – בעלת ערך מוסף חינוכי.
3. HYPERACTIVITYPOGRAPHY: נחמד לגלות שאנשי סטודיו 3, סוכנות עיצוב גרפי פנים-אקדמית ממכללת WSOC באוסלו, יצרו במיוחד בשביל אלה שחייבים עוד ועוד את הספר הזה, המכיל שפע תרגילים פונטולוגיים קשים עד בלתי אפשריים בצבעים רכים וחמודים: תשבצים, חיבור קווים, שאלות אמריקאיות, קיפולי נייר ועוד.
לילות טרוטי עיניים מחכים לכם בין הדפים, בעודכם רוכנים למצוא את ההבדלים בין אריאל להלווטיקה בגודל 8 פוינט… גם מעצבים שאינם פריקים של טיפוגרפיה ייהנו מהחזות הכיפית של הספר ומהתרגילים הקלים יותר. שיהיה בהצלחה!
4. Pilot Parallel Pen: אינספור כלים ועזרי כתיבה עומדים לרשות הטיפוגרף, כמו סרגל ה-Schaedler הגמיש בעל המידות הטיפוגרפיות או חבילה של 500 דפי A4 לבנים מאופיס דיפו, אך שום דבר אינו משתווה לאושר הצרוף שבריקוד הקליגרפיה על הדף. יש שגורסים כי עט זה, המורכב משני לוחות מתכת שטוחים ומקבילים (מכאן שמו), הוא הטוב ביותר מסוגו. הוא מגיע בארבעה עוביים ותנועתו זורמת וקלילה. גם אלה שלא מורגלים בכתיבה קליגרפית ייהנו ממנו – מתכון בטוח לימים של אושר ושלום בית (קנו שניים). אך אליה וקוץ בה: הצטיידו מראש במלאי נדיב של מחסניות דיו צבעוניות למילוי, שכן אלה ייגמרו עוד לפני שנספיק לכתוב "זה רעך יצחק המתעופף בין שמים לארץ". בפעם ה-500.
5. שש – פאזל טיפוגרפי: צירוף המילים "limited edition" עושה לכם צמרמורת בגב? קיפלתם עגורי אוריגמי כשהייתם קטנים? אוהבים לאכול טים-טם? שימו לב לפריט הבא: נחש פירמידות צבעוני שיגיע אליכם מאוסטרליה במצב שטוח, וידרוש מכם לחתוך, לקפל ולהדביק כאילו המהפכה התעשייתית מעולם לא התרחשה. בתום חוג היצירה תקבלו אובייקט שהוא יפה, מהמם ומתסכל בעת ובעונה אחת. חברותיי הנון-טיפוגרפיות לסטודיו גיחכו כששמעו שמדובר בפאזל "טיפוגרפי", משום שעיניהן המסומאות התקשו להבחין באותיות הזועקות מתוך המשולשים הססגוניים, אך אל דאגה: טיפוגרף אמיתי יראה בהן קודם כל גופן מקורי, ורק לאחר מכן – ערימת פירמידות בלתי ניתנת לפענוח. כמעט שכחתי: מדובר במהדורה מוגבלת של 100 פאזלים, מהרו והזמינו!
1. הצלחה בעיניי היא: עשייה.
2. כשאני זקוק להשראה, אני: בבעיה.
3. מעצבים שאני תמיד פוזל אליהם: מעצבים מתחלפים שאני מוצא או שמוצאים אותי משוטט באינטרנט. האחרון הוא ז'אן ז'וליין. חרשתי על הפורטפוליו שלו בדמעות של קנאה.
4. פרויקט הבייבי שלי הוא: תמיד העבודה האחרונה. כרגע זה תשעה תינוקות שמנמנים וחדשים בשם "השמנים", שהם תשעה משקלי אולטרא בלאק חדשים לפונטים קיימים שלי בחבילה אחת כבדה, וגם מיני-פוסטר A4 שחור-לבן להורדה והדפסה שעיצבתי להם.
5. הארכי-נבל שלי הוא: לא ממש מוצא כזה בחיים שלי. אבל אם אני חושב עוד קצת אז הכי ארכי נשמע לי תפור על היטלר, תכל'ס.
6. הדבר שאני הכי אוהב בלקוחותיי: שהם פשוט באים ומשלמים לי לעשות את הדבר שהכי כיף לי לעשות!
7. מילה ליוצרים מתחילים: קחו את הכל בקלות. ואני יודע כמה זה קשה… האמינו לי.
ספר חדש מעניק לטיפוגרפיה עומק היסטורי, טכני ותרבותי. לפונטפילים, אבל לא רק
ספרי טיפוגרפיה הם מקור נהדר למצוא השראה גם אם אינכם עוסקים ישירות בפונטים, אך מעטים הם הספרים שמצליחים לספק גם מבוא ראוי לנושא. דוגמה מובהקת לספר כזה הוא The Elements of Typographic Style מאת רוברט ברינגהרסט, שמאז יצא לאור ב-1992 הוא בגדר קריאת חובה לכל מי שמתעניין בטיפוגרפיה, בעיקר בשל היותו טכני ופואטי כאחד.
ספר חדש שיצא בהוצאת Taschen מנסה לספק מבוא מסוג אחר לטיפוגרפיה, מקיף ומפורט יותר: Letter Fountain – כרך עב כרס, שבניגוד לספר התמציתי והמדויק של ברינגהרסט, מנסה להיות אנציקלופדי ומקסימלי ככל האפשר. הספר מתייחס לכל נושא שאפשר לחשוב עליו בהקשר טיפוגרפי: מסקירה היסטורית וטכנית המלווה בפירוט אנטומי של אותיות ובתיאור תהליכי עבודה מהעולם הפיזי הישן והדיגיטלי החדש, ועד לדוגמאות לפונטים קלאסיים, רקע היסטורי, מילון מונחים, אינדקס יוצרים וחברות, וכו'.
הספר הופק בסטנדרטים גבוהים ומרגיש נעים למרות גודלו המגושם, והוא אף מגיע עם סרגל מידות טיפוגרפיות שימושי.
ספר נוסף שמאפשר ללמוד על פונטים בהקשר עכשווי הוא Type Navigator בהוצאת Gestalten, המאגד מבחר עשיר של פונטים מאת חברות פונטים (foundries) עצמאיות.
בשוק הפונטים נמצאת מחתרת מרשימה של יוצרים שבחרו לעסוק בתחום באופן עצמאי, ולא להצטרף לחברות גדולות. מבחר הפונטים מוצג בפשטות, לצד תיאור יוצריהם ודוגמאות שימוש. חלק מהמשתתפים בספר הם יוצרים ותיקים ששווה להכיר, כמו Jean Francois Porchez, שעיצב פונטים עבור המטרו של פריז, ג'ונתן ברנברוק הבריטי וסטודיו Underware המגניב מהולנד. בין המשתתפים הפחות מוכרים נציין לטובה את Colophon הבריטיים, Klim הניו-זילנדי ו-Optimo השוויצריים. הספר מלווה בדיסק ובו פונטים חינמיים המופיעים בספר.
הספר, הקרוי "עשרים ושישה תווים", מחולק ל-26 פרקים, שכל אחד מהם נפתח באות אחרת. נחמד שכללו בספר את המדריך המתלווה לפונט החדש ומדגים שימוש נכון, ובכלל מהווה מדריך כללי טוב לטיפוגרפיה. האתגר העיקרי בפרויקט הפונט של נוקיה הוא הוורסטיליות הגבוהה שהוא נדרש לה – מהופעה על אריזות המוצרים ועד מסכי הטלפונים ולוחות המקשים שלהם. על הפונט לתפקד באופן מיטבי בכל אפליקציה, ועדיין להיבדל מאלפי פונטים אחרים. הספר מדגים זאת בצורה לא ליניארית, ואף שלעתים נראה שיש סטיות מיותרות מהנושא (כמו למשל פרק הוויז'ואלז התמוה), הוא מצייר תמונה מפורטת של פרויקט עיצוב מורכב ביותר.
תערוכת הבוגרים של מנשר מציגה קו קונספטואלי בתהליך הגדרה, שמסומן באופן מרשים במיוחד בפרויקט של עמית בן חיים
נראה שהמחזור הנוכחי במנשר יישר קו עם האקדמיות האחרות מבחינת רמת הביצוע וההגשה, וגם כאן אפשר לזהות תופעה שיש המכנים בגנאי "פס ייצור". לדעתנו מדובר בתופעה סינרגטית המתרחשת בכל מקום שאנשים בו יוצרים יחד, מדברים, מתווכחים ומפרים זה את זה. הקו הקונספטואלי המנשריסטי מעניין במיוחד כי הוא בתהליך של גיבוש והגדרה, כמעט יש מאין, וניכר שהמחזור הנוכחי שותף בהגדרתו.
הגדרה זו ניצבת במרכז פרויקט הגמר של עמית בן חיים "האקדמיה מתה – יחי האקדמיה", המציע תדמית חזותית חדשה לאקדמיה שהיא לומדת בה. בהתאם לכותרתו הפרובוקטיווית, הפרויקט מציע להרוס הכל ולבנות מחדש, ועל חורבות המוסד, מכה הפרויקט שורשים אפלים יותר. קל לפטור את הפרויקט כאגרסיווי ודווקאי מבלי לשים לב לכמה נקודות אור מרכזיות שלא ניכרות במבט ראשון: הזינים (zines) של צילומים אקראיים העוטפים חיבורים של מבחר הוגים שבן חיים (והאקדמיה בהנהגתה) נושאת אליהם את עיניה: חכים ביי, גי דבור, ז'אן-ז'אק רוסו. על כריכות החוברות ענני אותיות שהן כותרות החיבורים שהתפוצצו בחינניות בחלל השחור.
הטיפוגרפיה הסדורה בחוברת משלחת את טקסט החיבור בצורה נאה אך חסרת רחמים, ללא עצירות ובליווי מסר עדין ואגרסיווי גם יחד על יעילותה ועליבותה של האקדמיה ושל הידע האקדמי. גם הפונט שנתפר עבור התדמית עושה כביכול את מה שאסור לעשות – מתעלם מיסודותיו העבריים, אבל עושה זאת בצורה מקצועית ועקבית. בפוסטר המציג את הפונט נכתב: "אתם יכולים להיות מה שאתם מאמינים [בו]", והאותיות הבסיסיות נכתבו בפונט שנראה קל להפקה, אף שאינו כזה.
הפרדוקס, אם כך, הוא שככל שהפרויקט מתריס, כך הוא גם מנגיש עצמו לדור הסטודנטים המרדני הבא.
סקין חייתי וגופן המבוסס על קטלוג אותיות מימי המנדט: העיצוב החדש של reDesign
במשך למעלה מחמש שנות פעילותו של מגזין reDesign אנו מעצבים את המגזין סביב התחושה המשותפת לכולנו כאנשים יוצרים (ואובססיוויים), שלעולם לא מרוצים מהקיים: הדחף לחדש ולשנות ללא הרף, להישאר בתנועה ולחשוב איך ממציאים את היצירה שלנו – ובאותה הזדמנות גם את עצמנו – מחדש. לשם כך תכננו את אתר המגזין כך שבכל חודש יהיה אפשר להשיל את עורו ולחשוף אחד חדש. אנחנו מקווים שכבר שמתם לב, ואם לא אז זו ההזדמנות, שרקע האתר מתחדש בכל חודש בעיצוב של חברי המערכת ושל יוצרים שאנו מזמינים לשם כך במיוחד. לאחרונה אירחנו את אמן הרחוב DIOZ, את המאיירת מאיה כהן ואת האנימטור אורי טור, ובעבר המעט רחוק יותר את המעצבים עודד עזר, אברהם קורנפלד, יותם הדר ועוד.
לסקין הנוכחי והחייתי-עד-מאוד שלנו אחראית חברת המערכת אסתי מוריק, מעצבת אלופה ותופרת בובות מדופלמת. העיצוב שואב השראה מטרנד עולמי ההולך ומתחזק וידוע בשמות שונים, המוכר ביותר מביניהם הוא ה-New Aesthetic.
נוסף על עיצוב הרקע, אנו גם מתכבדים לארח בכל חודש גופן המפאר את הציטוטים הגדולים בגוף הכתבות. עד היום התארחו אצלנו גופנים ממיטב המעצבים – עודד עזר, הגילדה, אאא – וגם כאלה של סטודנטים שלהם הייתה זו הופעת בכורה. החודש אנו גאים לארח את גופן "מנדטורי" בעיצוב ינק יונטף, גופן כותרות ורסטילי ביותר בעל שמונה סגנונות שונים. יונטף, מבכירי המעצבים בישראל, מתמחה באדפטציות לגופנים לועזיים לעברית ובהחייאת אותיות היסטוריות.
רוצים לראות את כל העיצובים והפונטים שאולי פספסתם? לחצו על כפתור החץ מעל תיבת "המומלצים" מצד שמאל, והאתר יחליף את עורו לזה של החודש הקודם. אם אתם מעצבים, מאיירים או אמנים, ואתם מרגישים שיש לכם מה לתרום ורוצים לקבל אצלנו במה – נשמח לשמוע מכם ואולי נארח את העיצוב שלכם כאן באתר המגזין.
גופן "מנדטורי" בעיצוב ינק יונטף
Belgian ornamented No.2 type. Image via Bibliodyssey
בימים שהטכנולוגיה לא הייתה מובנת מאליה: קטלוג אותיות עץ מרהיב
מוקדם יותר השנה התבשרנו שמיקרוסופט הוסיפה תמיכה בפונטים צבעוניים בווינדואוז 8.1. הפונטים מורכבים משכבות שונות שלכל אחת צבע אחר, באופן שהזכיר לנו פנינה טיפוגרפית השמורה באוסף הספרים הנדירים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק:
שאפשרו להדפיס מוטיווים צבעוניים על ידי העברת הדף במכבש הדפוס פעמים אחדות, כל פעם בשכבה ובצבע אחרים. שיטת ההדפסה דרשה מיומנות אדירה, מפני שכל שכבה הייתה צריכה להיות ממוקמת בדיוק מעל קודמותיה, כדי ליצור את האפקט הצבעוני מבלי לדרוס את הצבעים האחרים.
בחלק מהמקרים האותיות מורכבות משבע שכבות, ומושפעות ממוטיווים מרחבי העולם וההיסטוריה – דוריים, אטרוסקיים, בלגים, ונציאניים ועוד.
היום, כשלחיצה על כפתור מאפשרת ליצור אפקטים כאלה ללא הינד עפעף, נחמד להעיף מבט לעבר זמנים שבהם הטכנולוגיה לא הייתה מובנת מאליה.
הקטלוג אוזכר כדוגמה המשובחת ביותר לדפוס עץ שהודפסה מעולם. הסריקות באיכות הגבוהה הזמינות ברשת (לחצו כאן להורדת ה-PDF) לא עושות עמו חסד, ואם אתם מזדמנים לאחד האוספים המחזיקים אותו, מומלץ לחזות בו באופן אישי. (כתיבה: מאיר סדן)
Renaissance type. Image via Bibliodyssey
Ornate type. Image via Bibliodyssey
Old English ornamented type. Image via Bibliodyssey
Etruscan type. Image via Bibliodyssey
Aetna ornamented type. Image via Bibliodyssey
Streamer Gothic Paneled type. Image via Bibliodyssey
Clarendon ornamented type. Image via Bibliodyssey
פרנציסקה ברוך: מעצבת האותיות העברית הראשונה
עוד פחות משמזדמן לחגוג את פועלם של מעצבי אותיות, מזדמן לספר על פועלן של המעצבות. אי אפשר שלא להזכיר את מיכל סהר ועלי גרוס, וגם שמות צעירים ועולים כמו ליה אופיר ושני ברבר, אך אחת הדמויות הנחבאות בהיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית היא פרנציסקה ברוך, דבר מפתיע בהתחשב בכך שמדובר במעצבת פורה שהשאירה אחריה נכסי תרבות משמעותיים, כמו לוגו "הארץ", אות "שוקן" המופתית, וכן ארבע השורות שהופיעו על כריכת הדרכון הישראלי במשך שנים רבות.
כתבים אלה הם לרוב "גותיים" באופיים ובעלי מאפיינים מורכבים מהרגיל, כך שהעין הצברית מסווגת אותם כמעט אוטומטית כ"גלותיים". עם זאת, אות "סת"ם" בעיצובה היא אות מאוזנת ובהירה באופן מפתיע לבסגנון זה.
ברוך נולדה ב-1901 בהמבורג, שם למדה עיצוב גרפי ורישום אותיות. עוד לפני עלייתה ארצה בשנת 1933 הספיקה לעבוד עם אנשי מפתח בעולם היהודי, כמו האמן יעקב שטיינהרדט, שעבורו עיצבה את אותיות "סת"ם" להגדה לפסח, והמו"ל זלמן שוקן, ששכר אותה לכמה מהעבודות המוכרות ביותר שלה.
מעט מאוד ספרים הודפסו באות "שוקן" – את "מגן דוד: תולדותיו של סמל" מאת גרשם שלום (בעיצוב מיכאל גורדון) אפשר עוד (אולי) לאתר בחנויות. דוגמאות נוספות אפשר למצוא בספר "אלטנוילנד" בהוצאת חיפה, ובגיליונות של כתב העת "הד הדפוס" של איגוד פועלי הדפוס, שמשתמשים בפונט "שוקן" עבור הטקסט הרץ. (כתיבה: מאיר סדן)
עוד על פרנציסקה ברוך ב"עלון אגודת ידידי הספר".
אגודת המעצבים האמריקאית חוגגת מאה שנים בתערוכה שכולה הלל לטיפוגרפיה
תערוכת עיצוב הנערכת בימים אלה בסניף הניו יורקי של אגודת המעצבים AIGA מקדשת את חלל הסניף לאלמנט נשגב במיוחד – הנקודה.
כך הוא מדגים כיצד אפילו חלקיק אלמנטרי כזה הוא כר פורה ליצירתיות בקנה מידה מזערי.
התערוכה, המציינת את שנת המאה לארגון AIGA, סוקרת את הטיפוגרפיה במאה האחרונה דרך ארכיוניהם של חברות מרכזיות בתחום – ובראשן מונוטייפ, חברת הפונטים הוותיקה שבבעלותה מאגר עצום של אותיות, ושל גופים כמו הוצאת קונדה נאסט, בתי סטודיו, בתי ספר ואף מפעל אותיות עץ שהפך למוזאון כשיצאה הטכנולוגיה משימוש.
לצד מוצגים כמו קטלוגים ומדריכים מקצועיים, סקיצות מקוריות לפונטים שונים ואותיות מתכת ועץ המוצגות בתוך ויטרינות לאורך החלל, תלויה סדרת פוסטרים שהדפיס לרגל המאורע המעצב אלן קיצ'ינג.
אם אתם חובבי טיפוגרפיה כמונו ונבצר מכם להגיע לניו יורק עד 31 ביולי, תוכלו להתרשם מהטריילר או לקרוא עוד בבלוג של מייקל סורטיס. וכאן עוד קצת על נקודות.
האתי והאסתטי בסטודיו מולטי
דיסציפלינרי
את סטודיו אטיפו (Atipo) הכרנו ב"מציירים מילים", התערוכה המצוינת שאצרה עדה רוטנברג בשבוע האיור 2014. סטודיו מולטי-דיסציפלינרי קטן – כך מעידים עליו שותפיו ראול גרסיה דל פומאר ואיסמאל גונזלס מעיר הנמל חיחון שבצפון ספרד. הסטודיו הוקם בראשית 2010 מתוך רצון להציע פתרונות גרפיים הנשענים לפני הכל על רעיון, ורק אחר כך על אסתטיקה. מאז הם זוכים מדי שנה בפרסי אגודת המעצבים הגרפיים הספרדית, וב-2012 זכו אף ב-European Design Awards.
סרטונים מלווים רבים מהקמפיינים של אטיפו, למשל זה שליווה את האייקונים שהוסיפו לפני שנתיים למשפחת בריול, הפונט השמנמן והעגלגל שעיצבו, או הקמפיין החדש לחברת סרטי האונליין MUBI. היוזמה הטרייה ביותר שלהם היא meikme, פרויקט שהסטודיו שותף לו ומציע לילדים אפליקציות המבוססות על סיפורים שריגשו את דל פומאר, גונזלס ושותפיהם.
האפליקציה הראשונה, The Journey of Alvin, מבוססת על הסרט "סיפור פשוט" של דייוויד לינ'ץ, שגיבורו, אלווין סטרייט, הוא קשיש אמריקאי שיוצא למסע של 600 ק"מ על מכסחת הדשא הביתית שלו במטרה לבקר את אחיו, שעמו לא החליף מילה שנים רבות. את "המסע של אלווין" אפשר לקנות בחנויות המקוונות של אפל, גוגל ואמזון תמורת 12.80 שקלים. bariol icons from atipo on Vimeo. mubi & picturehouse trailer from atipo on Vimeo. The Journey of Alvin trailer from atipo on Vimeo.
Ben Shahn, November Twenty Six Nineteen Hundred Sixty Three by Wendell Berry, George Braziller, New York, 1964
פונט הגנוז
לרשימת תחנות החובה לחובבי עיצוב גרפי וטיפוגרפיה התווסף בסתיו האחרון ה-Letterform Archive בסן פרנסיסקו. הארכיון, שהתחיל כאוסף פרטי של המעצב והמו״ל רוב סונדרס, מונה כיום עשרות אלפי פריטים שנרכשו במהלך השנים, ומכיל גם את אוסף דוגמאות הכתב (specimens) של Tholenaar, מהאוספים הטיפוגרפיים הגדולים בעולם, שאת חלקו היה ניתן לראות רק בספרי ״Type״ בהוצאת טאשן.
נוסף על הקטלוג העצום (שנמצא בתהליך דיגיטציה והנגשה באינטרנט), מפעיל הארכיון תכנית לימודי המשך בטיפוגרפיה בשיתוף Cooper Union, שמתפקדת כשלוחה המערבית של בית הספר הניו יורקי.
למעוניינים, מומלץ לעקוב אחריהם בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם המתעדכנים תדיר.
Ismar David, detail of plate in Our Calligraphic Heritage, Geyer Studio, New York, 1979
Aldo Novarese, First specimen of Estro, Nebiolo, Torino, 1961
Hand painted label sketch, Lehmann Printing, San Francisco, circa 1930
Will Burtin, Gunner’s Information File, United States Air Forces, 1944
Rudolf Koch, Das Gesicht des Jesaia, blockbook, Rudolfinischer Druck, Offenbach, 1919
Joseph Binder, detail of poster in Colour in Advertising, Studio, London, 1934
Gustave Boussenot, Chiffres & Monogrammes et Suite de Compositions Decoratives de Styles et de Fantaisies, Paris, circa 1880
Joaquim Carneiro Da Silva – From Breve Tratado Theorico das Letras Typographicas
Henry Caslon, Specimen of Printing Types, London, 1844
P. Fleury, detail of plate from Nouvel Album de Lettres Peintes, Libraries-Imprimeries Réunies, Paris
